התפתחות תחום דשא סינטטי ב-20 השנה האחרונות הגיע מהצורך לפיתוח מגרשי ספורט ובמיוחד כדורגל המסוגלים לעמוד בעומס אימונים גבוה.
מגרשי אימונים רבים נבנו לצד מגרשי המשחק הראשיים על מנת לשמר את משטח הדשא הטבעי למשחק אחת לשבוע. מרבדי דשא סינטטי יוצרו בצפיפות נמוכה ודרשו מילוי של שתי שכבות חול וגומי. דשא המיוצר בצפיפות נמוכה יהיה בד"כ זול יותר אך ידרוש תוספת של כמות חול של 10-15 ק"ג למ"ר.
אספקת החול ופיזורו מוסיפים למחיר התקנת הדשא סכום אינו מבוטל הנחסך בדשאים צפופים שאינם נדרשים למילוי. במקומות בהם יש עבירות גבוהה בעומס גבוה כגון מקומות ציבוריים יש לשקול שימוש במרבדי דשא סינטטי עם מילוי על מנת לשמר מראה זקוף של סיבי הדשא לאורך זמן. החול אשר מוברש בין סיבי הדשא שומר על זקיפות הסיבים ומונע מהם השתטחות במשך הזמן.
עם זאת יש לזכור שדשא עם מילוי הוא בעייתי מהסיבות הבאות:
חול דורש אחזקה רבה יותר של הברשה, השוואה פיזור ומילוי תקופתי.
חול יכול לשמש מצע גידול לעשבים שוטים בין סיבי הדשא הסינטטי, ולהוות מטרד עם העברתו לפנים הבית באמצעות סוליות הנעליים ו/או הרוח.
מילוי גומי בדשאי דקורציה מזהמים את סביבת ההתקנה, ומעלים ריח רע בימים חמים.
בדשאים הממולאים פתיתי גומי הבדל הטמפרטורה בין דשא הסינטטי לסביבה יכול להגיע לעיתים אפילו עד 10 מעלות.